הסרת רקע מווידאו בתוך שניות

לא. מפתח צריך מסך גרין כי הוא מפריד לפי צבע, כך שהוא חייב לקבל צבע שלא מופיע בשום מקום אחר בצילום. מיסוך מפריד לפי נושא במקום, מה שאומר שהוא עובד על צילום שכבר נמצא בכונן שלכם — קיר חדר שינה, משרד, רחוב — בלי שום דבר להקים ובלי שום דבר להאיר מחדש.

WebM עם מישור אלפא אמיתי לכל דבר שעולה לאינטרנט, או ZIP של PNG שקופים, אחד לכל פריים, לכל דבר שנכנס לתוכנת עריכה. MP4 במכוון לא מוצע כייצוא שקוף, כי המכל לא יכול לשמור שקיפות — בקשת אחד הייתה אומרת למלא בשתיקה את האזור שנוקה בצבע.

כי זו לא עבודה אחת, אלה מאות. כל פריים ממוסך בנפרד, כך שחצי דקה של צילום ב-30 פריימים לשנייה פירושה תשע מאות חישובים נפרדים, בתוספת פענוח וקידוד בשני הקצוות. תמונה בודדת שואלת את אותו מודל שאלה אחת בדיוק.

לא, והארכיטקטורה היא זו שמבטיחה את זה ולא הבטחה בתקנון. פריימים מפוענחים, ממוסכים ומקודדים מחדש בתוך לשונית הדפדפן. בקשת הרשת היחידה בכל התהליך היא הורדת המודל החד-פעמית, שנשמרת במטמון לאחר מכן, והיא נוסעת בכיוון אחד.

כל מה שהדפדפן שלכם יכול כבר לפענח, מה שבפועל מכסה MP4 ו-MOV מטלפון או מצלמה, בתוספת AVI ו-WebM. אין דרישת שקיפות בכניסה — כל הנקודה היא שהקליפ מגיע עם רקע ועוזב בלעדיו.

כל פריים מחושב בנפרד, כך שגבול שהמודל לא בטוח בו נוחת פיקסל או שניים אחרת מפריים לפריים, ובמהירות הצפייה זה נקרא כריצוד. השוואת כל מסכה מול הפריימים שלפניה ואחריה ויישור ביניהן היא הפתרון, וזה מעבר מתוכנן ולא מחשבה בדיעבד.

קצר בינתיים — בסביבות דקה של 1080p — כי פריימים גולמיים נשמרים בלשונית שלכם ולא על מחשב שאנחנו שוכרים. קליפים ארוכים יותר, וחלון חכם יותר שמעביר פריימים בזרימה במקום להחזיק אותם, יגיעו אחרי שהגרסה הראשונה תהיה יציבה.